יש רגעים בהיסטוריה שמחלקים את הזמן ל"לפני" ו"אחרי". בעולם היין, הרגע הזה קרה ב-24 במאי 1976, במרתף צנוע של חנות יין ברחוב רויאל בפריז. באותו יום, בטעימה עיוורת שהיתה אמורה להיות אירוע קידום מכירות זניח, יינות קליפורניים צעירים ולא מוכרים ניצחו את גדולי היינות של צרפת - ועולם היין לא חזר להיות אותו דבר. השנה, 2026, מציינים 50 שנה לאותו רגע, ותעשיית היין חוגגת בגדול.
הבמאי - סטיבן ספאריי
סטיבן ספאריי (Steven Spurrier) היה סוחר יין בריטי שחי בפריז והפעיל חנות יין ואקדמיה ללימודי יין ברחוב רויאל. הוא היה איש של הממסד - חבר בחוגי היין המכובדים של צרפת, חובב בורדו ובורגונדי, ואיש שהצרפתים סמכו עליו. כשביקר בקליפורניה ב-1975, הוא הופתע לגלות שם יינות שאינם נופלים ברמתם מהטובים שבצרפת. הוא החליט לארגן טעימה עיוורת בפריז - לא כדי להשפיל את הצרפתים, אלא כדי לתת במה ליינות הקליפורניים. הוא היה בטוח שצרפת תנצח, וזו תהיה הוכחה יפה לעליונות הצרפתית תוך מתן כבוד לקליפורניה הצעירה.
הטעימה ששינתה הכול
ספאריי גייס 11 שופטים - כולם צרפתים, כולם מומחי יין בכירים: סומלייה, ייננים, עורכי מדריכי יין ובעלי מסעדות. הרשימה כללה את מי שמי של עולם היין הצרפתי. הוא בחר עשרה יינות: חמישה שרדונה (שלושה צרפתיים ושניים קליפורניים) וחמישה קברנה סוביניון (ארבעה צרפתיים ואחד קליפורני). כל היינות נמזגו בעיוורון מוחלט - השופטים לא ידעו מה הם טועמים.
התוצאות הפתיעו את כולם, כולל את ספאריי עצמו. בקטגוריית הלבנים, השרדונה של Chateau Montelena מקליפורניה (בציר 1973) קיבל את הציון הגבוה ביותר, וניצח שרדונה מהמיטב של בורגונדי. בקטגוריית האדומים, הקברנה סוביניון של Stag's Leap Wine Cellars (בציר 1973) עלה על בורדו מפורסמים כמו Chateau Mouton Rothschild ו-Chateau Haut-Brion.
השופטים הצרפתיים היו בהלם. חלקם ניסו לחזור בהם מהציונים. אחת השופטות, כשגילתה שהעדיפה יין קליפורני, אמרה שזה בלתי אפשרי וביקשה את דפי הניקוד שלה בחזרה. אבל היה מאוחר מדי - ג'ורג' טייבר (George Taber), כתב מגזין Time שהיה העיתונאי היחיד שהגיע לאירוע, כבר רשם הכול.